דודתי יפה. יצחק קריספיל, גיסה של יפה

שיתוף מאת הרב איציק קריספיל, גיסה של יפה בסמוך לאזכרת שנת פטירתה הראשונה, 28.7.22

זיכרון לדודתי יפה ז"ל.

קשה לכתוב קשה לעכל ,הלב עדיין ממאן להשלים שאשה ענקית וגדולה במידות לא נמצאת איתנו.

נוצר פער וחור גדול נוצר חיסרון גדול לכולם לבני משפחתה לדודים לקהילה בנצרת עלית.

חיסרון של נתינה עד אין סוף.

הארת הפנים שלה החיוכים שלה שידרו שמחה לכל מי שפגש אותה.

זיכרון ילדות שאי אפשר לשכוח גם אם יעברו ששים שנה ביום שאמי מורתי חנינה ז"ל הייתה צריכה לעבור ניתוח מסובך לכך דרוש תקופה ארוכה של אשפוז, דודה יפה אספה אותנו כילדים את אחותי רחל ואחי סיני יחד לביתה בנצרת עלית, בביתה הקודם, בית קטן וצפוף כשילדיה עדיין קטנים בגיל שנה או שנתיים.

דאגה לנו לא במובן של גיסה אלה כדודה אמא לכל דבר לכל מחסור, במשך חודשיים שלושה עד שאמי ז"ל הספיקה להתאושש. זה לא היה קל עם כל הצפיפות - תינוקות בבית.

היא לא פחדה מכלום אצלה היה תמיד לקדש את המטרה.

קשה להגדיר אותה כגיסה. המילה לא יוצאת טוב כי האמת שהיא הייתה יותר מדודה.

אשה שתמיד התאמצה לגבש אותנו משפחתית העניקה לנו אירוח מיוחד.

שבתות חגים היה כיף, אוירה טובה להרגיש בבית.

דאגה תמיד להשכין שלום בית

היה לה קסם מיוחד. ביתה היה בית של אברהם אבינו.

הבית שלה שימש עליה לרגל לכל מי שרצה להגיע בלי הזמנה מראש. הכל ספונטני.

אשת חיל עטרת בעלה.

אין סוף לאוצר המלים שאפשר לספר בשבחה.

אפשר רק לקחת את המידות שלה ויש הרבה וכל אחד מאיתנו יאמץ לו מידה אחת או שניים מאין ספור של מעשים טובים, וזה מאד יגרום לה נחת.

כבר בגאולה הקרובה בתחיית המתים נזכה לראות שוב בגוף ונשמה.

תודה דודה יפה על כל החסד והמעשים הטובים שעשית למען כל אחד ואחד מאיתנו יהי זכרך ברוך דודה יפה